"כל החוקים האנושיים והאלוהיים מרשים לכל אדם להתגונן כשהוא מותקף." – מיגל דה סרוואנטס

"התבונה הטהורה מתבצעת מעצמה ומעניקה לאדם את החוק האוניברסאלי שאנו מכנים מוסר." -עמנואל קאנט.

"יש חוקים לכל דבר, גם אם איש לא כתב אותם ,גם אם איש לא מגדיר את זה כמשחק. ואם אתה רוצה שדברים יסתדרו, כדאי להכיר את החוקים ולהפר אותם רק אם אתה משחק משחק אחר, ואתה פועל על פי החוקים ההם" -אורסון סקוט קארד

"ברור שכל מעשה חוקי הריהו מבחינת מה מעשה צדק..החוקים מצהירים את הצהרותיהם על כל עניין ועניין, כשפניהם אל טובתם הכללית של כלל האזרחים..עד שמבחינה מסוימת קוראים אנו לאותן הפעולות 'צודקות' שיש בהן כדי ליצור ולקיים לחברה המדינית את האושר ומרכיביו"

"שום אדם אינו מתחיל לזעזע את המשטר בהפרה חמורה של החוק, אך אותם המתרפים להקפיד בעניינים פעוטים ממגרים את המשמר שהופקד על עניינים גדולים" -פלוטארכוס, אימיליוס פאבלוס.

"אי ידיעת החוק אינה פוטרת אף אדם. לא משום שכל אדם יודע את החוק אלא כיוון שזהו טיעון שכל אדם יעלה ואף אדם אינו יכול להפריך" -ג'ון סלדן, 1689.

"לציבור הזכות לדעת לא רק על עבירות פליליות של אישי ציבור, אלא גם על התנהגות בלתי מוסרית מצידם שיש בה מידה של כיעור." -אליקים רובינשטיין

עתמ 001133/0 נעמי אברהם ואח' נ' הועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז תל-אביב ואח'

פסקי דין:
ע"פ 2697/14 ניסים דוד חדאד נגד מדינת ישראל
ת.א. (ת"א) 1074/03 מנחם אשר הפקות בע"מ ואח' נ' אליהו ג'רבי ואח'
ת.א 037537/05 אלוני דורון ואח' נ' פדהצור אלדד ואח'
ת.א 103146/00 שטקלמן משה ואח' נ' שלום אליזבט ואח'
עתמ 001133/0 נעמי אברהם ואח' נ' הועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז תל-אביב ואח'
ת.א. 1365-04 ענבל שגב ואח' נ' מרים אקוני אמוראי ואח'
ת.ע. 001255/05 מוצ'ניק שמעון ואח' נ' היי-טק קומפניון ואח'

הורד כמסמך: doc מסמך PDF מסמך מסמכים מכווצים

בית משפט מחוזי תל אביב-יפו

בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים עתמ001133/02
בפני כב' השופטת רובינשטיין מיכל 27/03/03

בעניין:
1 . נעמי אברהם ו-9 אח'

באמצעות בא-כוחם עו"ד פרנקל מנחם העותרים

-נגד-

1 . הועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז תל-אביב
באמצעות באת-כוחה עו"ד גב' יעל בלכר
2 . המקומית לתכנון ובניה הרצליה
באמצעות באת-כוחה עו"ד גב' נעמה שמואלביץ.
3 . אונגר לאה
4 . סורביץ פועה באמצעות באת-כוחן עו"ד גב' גלוסר.

המשיבים

פסק דין

1. עניינה של עתירה זו בהחלטת הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה מחוז תל אביב מיום 19.11.01, לדחות את התנגדות העותרים, ולאשר תכנית איחוד וחלוקה הר/1899 (להלן: "התכנית החדשה"). התוכנית החדשה מהווה שינוי ייעוד לתכנית מתאר 253/א ותכנית מתאר הר/1164 (להלן: "התכנית הקיימת") בתנאי שטרם הוצאת היתרי הבנייה "יבוצעו נסיגות בקומה העליונה בתכנית עיצוב אדריכלית". התכנית החדשה מאשרת בניית שני בניינים בני 5 קומות כל אחד (ממפלס 00) ו-10 דירות בכל אחד בחלקות 372 ו- 373, בגוש 6546 ברח' בר כוכבא בהרצליה.
על פי המצב התכנוני טרם אישור התכנית ניתן היה לבנות במגרש 372 שיועד ל"אזור מגורים ב'" מבנה בן 3 קומות מעל קומת עמודים + 4 יחידות דיור צמודות קרקע או 6.576 יחידות דיור בבית משותף בין 2 קומות על עמודים+ חדרי יציאה לגג.

העותרים הינם בעלי מקרקעין המתגוררים בגבול התכנית החדשה ברחוב בר כוכבא 130-134 הרצליה, חלקם למעלה מ – 15 שנה. העותרים מתגוררים בחמישה קוטג'ים טוריים בחלקה 620 באזור מגורים א', מול חלקה 373 ומחצית מחלקה 372.

העותרים טוענים כי על פי התכנית החדשה מבקשים היזמים (משיבות 3 ו-4) לבנות בנייה רוויה בת 5 קומות בשני מבני מגורים בני 10 דירות בכל אחד מן הבניינים סה"כ 20 יח', הרחבת דרכים והוספת שצ"פ. לטענתם התכנית החדשה תפגע בזכות הקניין שלהם שכן השינוי יטיל צל כבד על בתיהם, והתכנית תפגע פגיעה קשה במיתאר הסביבתי. התכנית לטענתם עומדת בניגוד מוחלט לכל עקרון תכנוני, פוגעת באופי הסביבה ותכער אותה לעומת התכנון הקיים. כן תגרום התכנית החדשה לעומס תנועה (שכבר קיים) ובעיות חנייה. כל אלו, לטענת העותרים, יגרמו לירידת ערך משמעותית של דירותיהם.

עוד טוענים העותרים כי המשיבה 2 החליטה מ"טעמים זרים" לאשר את התכנית החדשה לבקשת המשיבות 3 ו-4 ולהעבירה לאישור המשיבה 1 תוך כדי פגיעה בזכות הקניין שלהם ופגיעה במיתאר הסביבתי של האזור.
העותרים הגישו התנגדות. המשיבה 2 דחתה את ההתנגדות ואישרה את התכנית כפי שהיא למעט דרישת שיפוי מהיזמים, וכן דרישה לנסיגה בקומות העליונות.

אשר למשיבה 1 טוענים העותרים כי היא הזמינה אותם לדיון בהתנגדות ושם התברר להם כי הנימוקים לדחיית ההתנגדות וקבלת התכנית נובעים לטענתם משיקולים זרים שכן הגב' יעל גרמן ראש העיר הרצליה, טענה בדיון כי ההסכמה נובעת מסיבה אחת והיא הרצון לפנות את הבית בצומת הרחובות בר כוכבא ובן גוריון אשר בעטיו נגרמות במקום תאונות רבות. בעלי הבית מסרבים להתפנות ולכן אישור התוכנית יגרום לכך.
לטענת ב"כ העותרים נימוק זה הינו בגדר "סחיטה" ויגרום להחלפת "מפגע" קיים ב"מפגע" חדש. העותרים טוענים כי בנימוקי דחיית המשיבים 1 ו-2 את ההתנגדויות נפלו טעויות עובדתיות מהותיות המובילות לטעות בשיקול דעת המשיבות ובהחלטתן לאשר את התכנית או לדחותה.
אשר על כן מבקשים העותרים להורות למשיבות להימנע מלאשר את התכנית החדשה, להחזירה לדיון מחודש אצל המשיבה 2 ו/או להורות על ביטולה.

2. המשיבה 1, הועדה המחוזית, בתשובה לעתירה הצהירה כי על פי המצב התכנוני הקיים עובר לאישור התכנית ניתן היה לבנות במגרש 372 מבנה בן 3 קומות מעל קומת עמודים + חדרי יציאה לגג ובסה"כ 9 יחידות דיור ובמגרש 4,373 יחידות דיור צמודות קרקע או 6.576 יחידות דיור בבית משותף בן 2 קומות על עמודים +חדרי יציאה לגג.

המשיבה 1 מציינת כי שמעה את ההתנגדות וכן את טענותיו של ב"כ העותרים לעניין "הסחיטה והווידוי" של הגב' גרמן ואף קיימה סיור במקום לבחון את הטענות ואת מרקם המגורים הסביבתי והגיעה למסקנה כי;

"קיימים בסביבת התכנית, ובצמידות לה, מספר ניכר של בנייני דירות בבניה רוויה ואין בתכנית המופקדת משום שינוי מהותי של אופי הסביבה, או גובה בניה החריג לאזור זה".

כתוצאה מן הדיון בהתנגדות והסיור במקום החליטה המשיבה 1 לדחות את ההתנגדות בהחלטה מנומקת לאמור:

"א. הבניינים המבוקשים נמצאים במתחם שחלקו פונה לרח' בן גוריון, שהינו רחוב ראשי ומאופיין בבנייה רוויה וחלקו פונה לרח' בר כוכבא- שבחלקו יש בנייה של קוטג'ים ובחלקו בנייה רוויה. גובה הבנייה הרוויה בשני הרחובות 4-6 קומות. מדובר במתחם שנמצא במרכז העיר המאופיין בבינוי מגוון ולא רק בבנייה של קוטג'ים.
ב. הבנייה המבוקשת נמצאת במרחק של לפחות 26 מ' מבנייני המתנגדים, וביניהם מפריד כביש. בנוסף, הבניינים נמצאים מצפון ולכן אין חשש להצללה.
ג. כבר היום מאושרים במקום 16 יח"ד בבינוי של 3-2 קומות על עמודים, והתכנית מבקשת להוסיף רק 4 יח"ד נוספות, דהיינו סה"כ 20 יח"ד.

לאור כל זאת הוועדה סבורה כי הבנייה המוצעת באזור אינה חורגת מאופי האזור ומהווה מיצוי נכון תכנוני של הקרקע.

יחד עם זאת, יבוצעו נסיגות בקומה העליונה, בתכנית עיצוב אדריכלית, לאישור הוועדה המקומית, טרם הוצאת היתרי בנייה."
(ההדגשות שלי מ.ר.).

המשיבה מס' 2 בתגובתה טענה כי בטענות העותרים אין כל ממש שכן הן מבוססות על נדבכים תכנוניים. טענות אלו נטענו ונשמעו בפני רשויות התכנון הרלבנטיות נדונו הוערכו ונבחנו. קולם של העותרים נשמע בפני המשיבה 1.
כאמור נערך סיור במקום ונמצא כי התכנית סבירה וראויה. התכנית באה לשפר את איכות החיים, ואם כתוצאה מאישורה יבוא מענה לצורך חיוני של תושבי האזור בפתרון מפגע תחבורתי באופן שיפונה בית ישן ופינתי החוסם את שדה הראייה לנהגים בצומת הרחובות בן גוריון ובר כוכבא והרחבת רחוב בן גוריון והפיכתו לצומת מרומזר, יש בכך כדי לקדם את איכות החיים ולא לגרוע מהם, וליצור "מפגע" חדש כטענת ב"כ העותרים.

לעניין זכות הטיעון אשר נמנעה מן העותרים בפניה, לעניין זה משיבה הועדה המקומית כי היא מהווה גורם ממליץ לועדה המחוזית, ואין היא מחוייבת על פי דין להזמין מתנגדים לשימוע בקשר לתכניות המצויות בסמכות הועדה המחוזית. הועדה המחוזית הזמינה את המתנגדים לדיון, שמעה אותם ואף את האדריכל מטעמם ולאחר דיון טענותיהם נדחו.

המשיבות 3 ו-4 שהן בעלות החלקות הנדונות והיזמות לתכנית החדשה, חזרו וציינו כי ההבדל בין המצב התכנוני עובר לאישור התכנית החדשה כמעט זהה למצב התכנוני במסגרת תכנית זו. בתכנית הקיימת דובר על 16 יחידות דיור עם אפשרות לעיגול מספר יחידות כלפי מעלה תוך אפשרות למתן הקלה וכן הגשת בקשה לפי "שבס" כלומר תוספת של 20% ביחידות הדיור, ומכאן שאין פגיעה תכנונית המרעה את מצבם של עותרים לעומת המצב התכנוני עובר לאישור התכנית.
עוד הן טוענות; התכנית אינה פוגעת במרקם המגורים ובאופי הסביבה שכן מדובר באזור אורבני, במרכז העיר, המאופיין בבנייה הטרוגנית והבניה המוצעת בבסיס התוכנית משתלבת בנוף האורבני של האזור ואינה חורגת באופן יוצא דופן מאופי הסביבה.
לעניין ההצללה הן טוענות כי מקום החלקות מצפון לבתי העותרים, כמו כן המרחק בין הבניינים המוצעים לבין בתי העותרים הוא לפחות 25 מ'.
לעניין החנייה- הכניסה המוצעת לחנייה הינה מדרך ציבורית ולא מחנייה ולכן אין פגישה בחנייה הציבורית.

3. לאחר ששמעתי את טיעוני ב"כ הצדדים ועיינתי שוב בכל החומר שהוגש, הגעתי למסקנה כי דין העתירה להדחות.

עסקינן בעתירה אשר ביסודה החלטות ועדות התכנון אשר נדונו ונבחנו לגופן.
כידוע אין בית המשפט לעניינים מנהליים מחליף את שיקול דעת רשויות התכנון בשיקול דעתו שלו ויושב לדין כערכאת תכנון עליונה (ראה לעניין זה בג"צ 7817/98 מועצה מקומית זמר נ' המועצה המקומית לתכנון ולבניה, פ"ד נה (3) 503 ובג"צ 2926/94 אדם טבע ודין נ' המועצה הארצית לתכנון ולבניה פ"ד נ' (3) 441).

במקרה הנדון אין העתירה מגלה עילה לתקיפת שיקול הדעת המנהלי והמקצועי של רשויות התכנון ולהתערבות בהן.
כאמור, הן הועדה המקומית והן הועדה המחוזית דנו בהתנגדויות לגופן ודחו אותן מנימוקים סבירים.
ועדת המשנה של הועדה המחוזית בהשתתפות הגברת נעמי שטרן ונעמי אנג'ל, יצאה לסיור במקום ביום 13.8.2001 והתרשמה מן האזור ואופיו.
מבחינה עובדתית קיימות קביעות כי אין יסוד לטענת העותרים להכפלת מספר הדירות ולהכפלת השטח המבונה.
כפי שעולה מהחלטת הועדה המחוזית הרי:
"על פי הסיור קיימים בסביבת התכנית ובצמידות לה מספר ניכר של בנייני דירות בבנייה רוויה ואין בתכנית המופקדת משום שינוי מהותי של אופי הסביבה, או גובה בנייה החריג לאזור זה".

כן עולה כי רחוב בר כוכבא אינו רחוב שקט וכפרי כמצויין על ידי העותרים ואין המדובר באזור של קוטג'ים בלבד. מדובר בלב העיר הרצליה, באזור של בניה מעורבת נמוכה וגבוהה, ועל כן התכנית החדשה משתלבת בנוף האורבני של העיר ומהווה ניצול תכנוני נכון תוך התחשבות בעותרים בדרישה לנסיגות בקומות העליונות.

לעניין הטענה בדבר "שיקולים זרים"-
ראשית הועדה המחוזית סוברנית להחליט והיא הגוף המוסמך להחליט בהתנגדות- החלטתה של הועדה מבוססת עניינית על הצורך בתכנית ועל כך כי מדובר בתכנית ראויה המציגה ניצול נכון של הקרקע לאור אופי המקום ונתוניו.
לכן גם אם "חטאה" הועדה המקומית הרי "השיקולים הזרים" להם טוענים העותרים אינם מיוחסים לועדה המחוזית ועל כן טענה זו אינה יכולה להשליך על תוקף החלטתה.
(ראה עת"מ 1032/02 רוטמן ואח' נ' ועדת הערר המחוזית מחוז מרכז ואח' (לא פורסם)).
גם לגופו של עניין, אינני רואה בהתבטאות הגב' גרמן בפני ועדת המשנה משום גורם שהשפיע על קבלת החלטת הועדה מ"שיקולים זרים". אחד השיקולים הלגיטימיים בעת תכנונה של תכנית הוא מפגע תחבורתי. השיקול של הרחבת הצומת הוא בפירוש שיקול תכנוני רלבנטי, ויש בו בכדי לקדם את איכות החיים של תושבי האזור ולא לגרוע מהם. בהקשר זה אין מקום לטיעון ב"כ העותרים כי מדובר ביצירת "הסרת מפגע" ע"י יצירת "מפגע חדש" תחתיו, שכן כאמור אין בתכנית החדשה, כפי שכבר צויין לעיל בכדי ליצור מפגעים חדשים, ואין בה כדי ליצור פגיעה תכנונית המרעה את מצב העותרים לעומת המצב התכנוני עובר לאישורה של התכנית החדשה נשוא העתירה.

אם התכנית המוצעת, לבד מהיותה סבירה, תסייע במיגור המפגע האמור אין הדבר מהווה "שיקול זר" אלא שיקול דעת ענייני ורלבנטי.

כן דנה הועדה ביתר הנימוקים שהובאו בהתנגדות לעניין הטלת הצל, כיעור, הגדלת עומס התנועה ובעיית חנייה. כל הטענות הללו נבדקו לגופו של עניין ונבחנו תכנונית והועדה דחתה אותם מנימוקים ענייניים וסבירים.
כאמור כשבית המשפט המנהלי נדרש להתערב בהחלטתה של רשות מנהלית השאלה בה עליו להכריע היא לא מה היה מחליט בית המשפט בנסיבות דומות אלא, אם החלטת הרשות המנהלית עומדת בפני ביקורת שיפוטית, בהיותה החלטה סבירה.
בית המשפט לא משים עצמו במקומה של הרשות, אינו מחליט במקומה ואין הוא בגדר רשות תכנון על, אלא בוחן האם ההחלטה אינה חורגת מסמכותה, לרבות על ידי מתן פרשנות מוטעית או נגועה בשיקול זר ופסול (ראה לעניין זה גם י.זמיר "הסמכות המנהלית" 996, עמוד 90).

אשר על כן ולאור האמור לעיל ולאחר שבדקתי את טענות העותרים כנגד החלטת הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה, אני קובעת כי החלטות הוועדה מתבססות על נימוקים תכנוניים שנבדקו לגופן ונבחנו, ולפיכך התנגדות העותרים נדחתה מנימוקים עניינים וסבירים.

בשולי הדברים אוסיף לעניין בקשת העותרים למתן רשות ערעור למועצה הארצית, כי לא מצאתי בבקשה זו כל ממש. אין המדובר כאן בתכנית בעלת השלכות כלל ארציות או
הנוגעת לקביעת מדיניות תכנונית כלל ארצית המצדיקה התערבותה של המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, לצורך שקילת ההחלטה מחדש ועל כן עתירה זו נדחית אף היא.

אשר על כן, ולאור האמור לעיל, לא מצאתי לנכון להתערב בהחלטות הוועדה ולכן העתירה נדחית.

העותרים ישלמו לכל אחד מן המשיבים (3-4 ביחד, 2, 1) הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך של 10,000 ₪+ מע"מ צמוד מהיום.

ניתן היום, 27.3.03, בהעדר הצדדים.
המזכירות תשלח העתק פסק הדין לבאי כוח הצדדים.

___________________
מיכל רובינשטיין, שופטת

הורד כמסמך: doc מסמך PDF מסמך מסמכים מכווצים

לסריקה דרך מכשיר נייד:

Scan the QR Code